מכיוון שמפעל ערבוב האספלט בו נעשה שימוש נרכש מוקדם יחסית, מערכת הבעירה והייבוש שלו יכולה לעמוד רק בדרישות לשריפת סולר. אולם ככל שמחיר הסולר עולה, היעילות הכלכלית של השימוש בציוד הולכת ונעשית נמוכה יותר. בהקשר זה, המשתמשים מקווים שניתן לפתור זאת על ידי שינוי מערכת הבעירה של מפעלי ערבוב אספלט. אילו פתרונות סבירים יש למומחים לכך?
השינוי של מערכת הבעירה של מפעל ערבוב אספלט כולל בעיקר את ההיבטים הבאים. הראשון הוא החלפת מכשיר הבעירה, החלפת אקדח ריסוס בעירה דיזל המקורי באקדח ריסוס דו-תכליתי כבד ודיזל. מכשיר זה קצר יחסית ואינו מצריך סלילה של חוטי חימום חשמליים.
המפתח הוא שהוא לא ייחסם על ידי שאריות שמן כבד, מה שמאפשר לשרוף את השמן הכבד במלואו ולהפחית את צריכת השמן הכבד.
השלב השני הוא לשנות את מיכל הסולר הקודם והנחת סליל שמן תרמי בתחתית המיכל כך שניתן יהיה להשתמש בו לחימום השמן הכבד לטמפרטורה הנדרשת. במקביל, יש להקים ארון בקרה חשמלי נפרד לכל המערכת כדי לממש מעבר אוטומטי בין סולר לשמן כבד ולהגן על המערכת באזעקות קוליות וחזותיות.
חלק נוסף הוא השבחת תנור הנפט התרמי, כי במקור נעשה שימוש בתנור הנפט התרמי ששרף סולר. הפעם הוא הוחלף בתנור נפט תרמי על פחם, מה שיכול לחסוך מאוד בעלויות.
